"אני ה' רופאיך"
בדמדומי חמה של פסח, אני מוצא את עצמי עם מחשבות על העבר בכדי להביט לעתיד. אני מסתכל על התקופה היפה שחוזרת אלינו כמתנה שנתית, עם הכוח העוזר לנו לעלות דרגות בחיים.
הדרגה הבאה ממש בקצה הגבול לפנינו. בשבת שעברה בקשנו בתפילתנו ברכה לחודש הבא, ברכת החודש לחודש אייר, הבא עלינו לטובה בימי רביעי וחמישי הקרוב. חודש אייר הוא זמן לתיקונים, כדי להכין אותנו לקבל את התורה, כל שנה ושנה לקבל אותה מחדש, בשמחה מבפנים ומבחוץ.
כל שנה בסוף החורף לקראת אביב, אנחנו חוגגים ט"ו בשבט, יום ההולדת של אילנות ארץ ישראל. כולנו יודעים שלגדל עץ חייבים קודם כל לזרוע זרע באדמה. לזרע אין ברירה.הוא חייב קודם כל להירקב כדי לזכות ללידה חדשה ולחיים חדשים כבריאה חדשה.
החוויה השנתית של זריעה תמיד ממשיכה לחודש אדר. בחודש הזה יש לנו עוד בטחון, שה' שומר עלינו עם ריכוז מיוחד של כוחות רפואיים. המלה אדר, החודש שבו חוגגים את פורים, החודש של שמחה, עשוי מהאותיות א.ד.ר., ראשי תיבות לביטוי,"אני ד' רופאיך."
ועם הרגשת הביטחון ,השמחה, הבריאות וההגנה, אנחנו נכנסים לתקופת חג הפסח, שהוא הרגע המיועד לפרוץ גדרים מכל צרותינו. זה הזמן, דווקא בליל הסדר של פסח, כל אחד ואחד חייב ממש "לראות את עצמו כאילו הוא יצא (ויוצא) ממצרים."
עכשיו יום שביעי של פסח, סוף החג, אנחנו מתחברים להנס והרגשת השמחה שיצאה מהורינו, בני ישראל, כשהם עברו בקריעת ים סוף. אנחנו, כמוהם, שרים להקדוש ברוך הוא, מרבים את שמחתינו ומבטאים זאת בשירה ובזמרה , לשמחתנו אין גבול ,אין סוף. אז אנחנו ממש יודעים שיצאנו. אנחנו עוד לא משועבדים לבני אדם.
כשקוראים את פרשת,"אז ישיר" בתורה, מבחינים שהפרשה מסתיימת עם הפסוק, " כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים אליך כי, אני ה' רופאיך." אולי כדאי לנו לציין שכאן השם של הקב"ה מאוית עם שני אותיות "י" בין ה "אלף" וה "ריש" כמו במלה חודש "אייר."
אז אנחנו יוצאים מפסח ונכנסים אל המדבר שוב לקבל את התורה הקדושה מחדש. אנחנו מרגישים בבטבדמדומי חמה של פסח, אני מוצא את עצמי עם מחשבות על העבר בכדי להביט לעתיד. אני מסתכל על התקופה היפה שחוזרת אלינו כמתנה שנתית עם כוח העוזר לנו לעלות דרגות בחיים.
הדרגה הבאה ממש בקצה הגבול לפנינו. בשבת שעברה בקשנו בתפילתנו ברכה לחודש הבא, ברכת החודש לחודש אייר, הבא עלינו לטובה בימי רביעי וחמישי הקרוב. חודש אייר הוא זמן לתיקונים, כדי להכין אותנו לקבל את התורה, כל שנה ושנה לקבל אותה מחדש, בשמחה מבפנים ומבחוץ.
כל שנה בסוף החורף לקראת אביב, אנחנו חוגגים ט"ו בשבט, יום ההולדת של אילנות ארץ ישראל. כולנו יודעים שלגדל עץ חייבים קודם כל לזרוע זרע באדמה. לזרע אין ברירה.הוא חייב קודם כל להרקב כדי לזכות ללידה חדשה ולחיים חדשים כבריאה חדשה.
החוויה השנתית של זריעה תמיד ממשיכה לחודש אדר. בחודש הזה יש לנו עוד בטחון, שה' שומר עלינו עם ריכוז מיוחד של כוחות רפואיים. המלה אדר, החודש שבו חוגגים את פורים, החודש של שמחה, עשוי מהאותיות א.ד.ר., ראשי תיבות לביטוי,"אני ד' רופאיך."
ועם הרגשת הביטחון ,השמחה, הבריאות וההגנה אנחנו נכנסים לתקופת חג הפסח, שהוא הוא הרגע המיועד לפרוץ גדרים מכל צרותינו. זה הזמן, דווקא בליל הסדר של פסח, כל אחד ואחד חייב ממש "לראות את עצמו כאילו הוא יצא (ויוצא) ממצרים."
עכשיו יום שביעי של פסח, סוף החג, שאנחנו מתחברים להנס והרגשת השמחה שיצאה מהורינו, בני ישראל, כשהם עברו בקריעת ים סוף. אנחנו, כמוהם, שרים להקדוש ברוך הוא, מרבים את שמחתינו ומבטאים זאת בשירה בזמרה , לשמחתנו אין גבול ,אין סוף. אז אנחנו ממש יודעים שיצאנו. אנחנו לא עוד משועבדים לבני אדם.
כשקוראים את פרשת,"אז ישיר" בתורה, מבחינים שהפרשה מסתיימת עם הפסוק, " כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים אליך כי, אני ה' רופאיך." אולי כדאי לנו לציין שכאן השם של הקב"ה מאוית עם שני אותיות י בין ה "אלף" וה "ריש" כמו במלה חודש "אייר."
אז אנחנו יוצאים מפסח ונכנסים אל המדבר שוב לקבל את התורה הקדושה. אנחנו מרגישים יותר מובטחים, מאמינים ויודעים שעוברים את תהליך התיקון האישי של שבעה שבועות בין חג הפסח לחג השבועות , ה' שולח לנו כוחות בריאות ורפואה.
בחודש אייר אנחנו מכוונים יום יום לספור הימים עם מבט למעלה, מיום א' עד יום מ"ט, ספירה עם המון ציפיות והתלהבות.אנו מעריכים את מידותינו והנהגתנו האישית והחברתית לאורך כל הדרך.
אז בליל שבועות אנחנו מתאספים, בריאים, שלמים ומלאי ענווה עם ההבנה שאנחנו ממש מוכנים לצאת ,יחד כאחד.
מרגיש???
חודש טוב!
שלום,
יהודה כ"ץ
ישוב תקוע,ישראל
No comments:
Post a Comment